هذه الصفحة لم تترجم بعد إلى اللغة العربية
اضغطوا هنا للانتقال للصفحة الرئيسية
מרכז מדעני העתיד והאגף למחוננים ולמצטיינים כגופים המובילים את טיפוח המחוננים בארץ, מבקשים לייסד כנס המשלב את עולמות האקדמיה והפרקטיקה. מטרת הכנס ליצור מרחב לבחינה מעמיקה של מודלים, תיאוריה ומחשבה בנוגע לאוכלוסייה מובחנת זו, ולסייע ביצירת תשתית מחקרית לחינוך מחוננים בארץ ובעולם. בכנס זה שותפים קובעי המדיניות במשרד החינוך, מפעילי תכניות שונות לתלמידים מחוננים, חוקרים העוסקים בהוראת הילד המחונן והמצטיין ועוד.
כנס למחקר מחוננים:
לתלמידות ותלמידים מצטיינים ומחוננים יכולות קוגניטיביות גבוהות ביחס לשאר בני גילם. יכולות אלו, באם מטופחות נכון, יכולות להוביל להישגים אקדמיים גבוהים במיוחד. לכל תלמיד ותלמידה מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים ואישיותיים שונים, על כן לכל אחד מגיע ללמוד בתוכנית המתאימה למידותיו ולפתח את הישגיו האישיים. מחקרים רבים בוחנים את הישגי המחוננים והמצטיינים גם שנים רבות לאחר תום לימודיהם, זאת במטרה לזהות את הפוטנציאל הגלום בכל תכנית העשרה או העמקה.
למאמרים לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על אקדמיה בתיכון עם פרופ' לירן כרמל לחצו כאן
להאזנה לפודקסט ההיסטוריה של המחוננות בישראל עם ד”ר שמשון שושני לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מחוננות ותת הישיגיות עם ד"ר דקלה עפרון לחצו כאן
להאזנה לפרק על ביצועים יוצאי דופן עם פרופ' רנה סבוטניק לחצו כאן
מאפיינים והישגים:
תלמידות ותלמידים בעלי פוטנציאל למידה גבוה במיוחד (מחוננים ומצטיינים) מפגינים לעיתים מאפיינים רגשיים וחברתיים משותפים לקבוצה. מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה והחינוך מנסים לאפיין את הפן הרגשי של אוכלוסייה זו. תלמידות ותלמידים בתוכניות האצה הלומדים עם בוגרים מהם זקוקים לתשומת לב מיוחדת לצרכיהם הרגשיים. מחקרים מלמדים על חשיבות התמיכה הפדגוגית והרגשית בקבוצה זו.
למאמרים לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מחוננים בגיל ההתבגרות עם אפרת גולן לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מושג הסקרנות עם פרופ' גורן גורדון לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מחוננים, חרדה וחוסן חברתי עם ד"ר סיוון שרגאי לחצו כאן
מאפיינים רגשיים:
על פי המלצות ועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל ובהתאם להנחיות מנכ"ל משרד החינוך, מבחני האיתור למחוננים ומצטיינים מזמינים את התלמידים כולם ללא הבדל דת, מגדר, מגזר או מצב סויציואקונומי לקחת חלק בתוכניות ייחודיות על פי יכולותיהם. סיפי הקבלה הנהוגים בתוך קבוצה זו נועדו לאזן בין המגדרים והמגזרים וכן לתת ביטוי למדד הטיפוח הבית ספרי שבו לומדים התלמידים. עם זאת קיימים הבדלים בין קבוצות שונות באוכלסיית המחוננים והן מהוות בסיס למחקר עכשווי.
למאמרים לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על בנות מחוננות עם ד"ר אודליה דיין גבאי לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מבוגרים מחוננים עם ד”ר שירלי מידז’נסקי לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מחוננות ואוטיזם עם אודי הלר לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מחוננות והקשת הטרנסית עם ד"ר אילנה ברגר לחצו כאן
מגוון אוכלוסיות:
על אף המחקרים הרבים העוסקים בהגדרת התלמיד המחונן ובמודלים למחוננות עדיין לא נוצר קונצנזוס סביב הגדרת המחוננות. אחת ההגדרות הנפוצות מתייחסת למחוננות כאל אינטגרציה של 3 יכולות: אינטליגנציה אנליטית- היכולת לרכוש ולעבד ידע, יצירתיות- היכולת להשתמש בידע בכדי לפתור בעיות חדשות ופרקטיקה הכוללת פתרון בעיות והגעה להישגים (שטרנברג) ואילו אחרת לוקחות בחשבון תהליכים פנימיים וחיצוניים המאפשרים פיתוח הפוטנציאל האישי והגעה להישגים.
למאמרים לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על מודלים של מחוננות - קראש קורס לחצו כאן
מודלים של מחוננות:
ככלל מבחני האיתור למחוננים ומצטיינים הינם מבחנים ברמת קושי גבוהה, ונועדו לאתר את הילדים המוכשרים ביותר מבין כלל התלמידים. זהו מבחן פסיכומטרי סגור, הבודק יכולת קוגניטיבית כללית בדרכים שונות – קשרים מילוליים, חשיבה מתמטית ומבחן צורני הבודק יכולות לוגיות, היסקיות וכדומה. התלמידים מתבקשים לבחור ולסמן את התשובה הנכונה לכל שאלה. חומר הבחינה אינו קשור לתוכנית הלימודים של בית הספר ואין צורך להתכונן למבחן מעבר לכך.
למאמרים לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על איתור מחוננים בישראל עם ד"ר צור קרליץ לחצו כאן
להאזנה לפודקסט על הכשרת מורים למחוננים עם גדי איתי לחצו כאן