מאפיינים רגשיים

האספקט הפסיכולוגי של בני נוער מחוננים מתואר בספרות האקדמית בשני קצוות: מצד אחד ישנה האסכולה הגורסת שהיכולות הקוגניטיביות הגבוהות מקנות לתלמידים מעין הגנה שמאפשרת להם להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות. מצד שני יש הגורסים כי אוכלוסיית המחוננים בכלל ותקופת הנעורים בפרט מועדת ליותר בעיות רגשיות וחברתיות הנובעות מהייחודיות שלהם בקבוצת הגיל. אנחנו מכירים כמה מאפיינים של קבוצת המחוננים שיכולים להוביל לקושי מסוים בגיל ההתבגרות, כמו: התפתחות א-סינכרונית של הפן הרגשי והקוגניטיבי, תוויות שמודבקות להם על ידי שאר קבוצת הגיל, ציפיות גבוהות מהסביבה הקרובה וכו.

מאמר זה סוקר את ההבדלים בין הקבוצות בספרות באספקטים שונים על פי שאלוני דיווח עצמי:
חרדה- נמצאה כנמוכה יותר בקרב התלמידים המחוננים.
בטחון עצמי- נמצא כגבוה יותר מבחינה אקדמית וחברתית ונמוך יותר מבחינה פיזית ואישית
מאפייני אישיות: יציבות רגשית (גבוהה), מצפוניות (גבוהה), מוחצנות (אין הבדל), פתיחות להתנסויות חדשות (גבוהה), יכולת לשיתוף פעולה (אין הבדל) מצפוניות (נמוכה, כלומר יותר תחרותיים וישירים פחות צנועים ואלטרואיסטים)
אינטליגנציה רגשית- בדיווח עצמי נמוכה יותר ובמבחנים אובייקטיבים (MSCEIT) גבוהה יותר.
זהות עצמית- אין הבדל. בריאות נפשית- אין הבדל
לסיכום: ציפיות עצמיות, ציפיות גבוהות מהסביבה, התפתחות א-סינכרונית ותיוג כמחונן לא מביאות ללחץ נפשי גבוה יותר אצל מחוננים . יתכן והאינטלקט הגבוה והיציבות הרגשית הגבוהה שומרת על בריאותם הנפשית.

מטרת המחקר היא לפתח ולהעריך כלי חדש להערכת סקרנות. ההשערה היתה שילדים סקרנים בוחרים שאלות שונות מילדים שאינם סקרנים ושההבדלים בסוגי השאלות שייבחרו על ידי הילדים ייראו רק לאחר התנסות והיכרות עם המשחק. כלומר לאחר תירגול. בנוסף החוקרים ציפו כי הכלי לא ילמד על הבדלים באינטליגנציה אלא רק על הבדלים ברמת הסקרנות החוקרים פיתחו כלי ממוחשב הבוחן את סוגי השאלות שתלמידים בוחרים ומדרג אותם על פי הפרמטרים הבאים:

1. רוחב השאלה (כמה תשובות יש לה).
2. עומק (מס השאלות שהתשובה מעלה)
3. ספציפיות (מס התשובות שלא יכולות להיענות בשאלות נוספות).

תוצאות המחקר מלמדות כי אין הבדל בסוג השאלות ביחס לגיל אבל כן ביחס למיגדר. בנות שאלו שאלות יותר ספציפיות מבנים. וגם את ההבדל הזה ניתן היה לראות רק בשלב האחרון כלומר לאחר שהילדים כבר הרגישו בנוח במשחק.

בדיון החוקרים מציינים כי ההשערה כי למשחק זה יכולת פרדיקציה לרמת סקרנות הילד בהלימה להערכת המורה. הם מציינים כי בעיצוב הכלי לא ניתנו חיזוקים חיצוניים לשאילת שאלות כגון נקודות, או מעבר בין עולמות. השאלות נשאלו אך ורק לצורך שאילת השאלות. וכמדד לסקרנות הנובעת מדחף פנימי.

הפסיכולוג הפולני קזימיר דברובסקי זיהה חמישה תחומים בהם ילדים מראים אובראקסיסביליטי או עוררות יתר בילדים מחוננים, אנחנו נמצא יותר מתחום אחד שמעורר ביתר:

פסיכומוטורי - רמות גבוהות של אנרגיה, תנוקות שזקוקים לפחות שעות שינה, ילדים שנמצאים כל היום בתנועה, מבוגרים שעובדים שעות ארוכות. ומאפיינים נוספים שאנו מכירים אצל ילדים מחוננים: דיבור מהיר, אימפולסיביות, תחרותיות, קושי בהירדמות וכו.
חושי - עוררות מוגברת יכולה להיות בכל אחד מחמשת החושים: ריחות שהם לא מסוגלים לסבול, אור חזק מדי, רעש, התפרים בגרביים שמציקים בררנות באוכל ומצד שני גם יכולת התפעלות לא רגילה מאמנות, ממוזיקה מהטבע.
אינטלקטואלי - מן הסתם העוררות שהכי קל לנו כחברה לאפיין באמצעותה את הילד המחונן. חשיבה עמוקה, יכולת פתרון בעיות, סקרנות וצורך בתשובות לשאלות קשות (שלפעמים יכול לסבך אותם במסגרות מסוימות).
דמיון מפותח - אוהבים משחק חופשי, חולמים בהקיץ, חובבי פנטזיה ודרמה. לעיתים הדמיון גורם להם לחשוב על הרע מכל ולכן להימנע מעשיה ולקיחת סיכונים. זקוקים למסגרת ותבנית.

עוררות רגשית - ילדים עם עוררות רגשית חזקה מאובחנים לעיתים כדכאוניים או בעלי אישיות בי-פולרית או תסמונות נפשיות אחרות. לילדים אלו יכולת אמפתיה עמוקה מאד עם אנשים אחרים כמו גם עם חיות, רבים מהם בוחרים להיות צמחונים ונמנעים מאכילת בשר. הם מודעים מאד לרגשות שלהם וחלקם מסוגלים גם לבטא אותם ברמה גבוהה מאד בכתיבה, מוזיקה, דרמה וכו. מצד שני רבים מהם ביקורתיים כלפי עצמם ומרגישים אחריות על דברים רבים שלא בשליטתם. זה יכול להביא לחרדות, אשמה ותחושת כשלון.

הפסיכולוג הפולני קזימיר דברובסקי זיהה חמישה תחומים בהם ילדים מראים עוררות יתר בילדים מחוננים אנחנו נמצא יותר מתחום אחד שמעורר ביתר: פסיכומוטורי, חושי, אינטלקטואלי, דמיון מפותח, רגשי.

במאמר זה השוו בין תשובות מתבגרים מחוננים לכאלו שלא בשאלון דיווח עצמי הנוגע לפחד מהלא נודע וממוות ובעיות שינה. בנוסף על פי דיווח עצמי נבדקה עוררות יתר אצל המתבגרים כולם. גם כאן התוצאות הראו כי בקבוצת המחוננים יש דיווח יתר על עוררות מוגברת, ובשאלונים נפרדים ומתוקפים גם על על חרדות ועל בעיות שינה. נבדקה גם קורלציה בין סוגים שונים של עוררות יתר ובין חרדה , פחד מהלא נודע ובעיות שינה. באופן כללי נמצאה קורלציה חיובית בין עוררות היתר לבין החרדות. ובאופן ספציפי קשר משמעותי נמצא בין עוררות יתר של הדמיון ובין חרדות מהלא נודע, וקשר משמעותי בין חרדה ובעיות שינה לעוררות יתר רגשית. ובקצרה - מחוננים חרדים יותר.

כותבי המאמר הציעו להשתמש במאפיינים אחרים של מחוננים עליהם דיבר דוברובסקי כמו דמיון מפותח ואינטלקט גבוה בכדי להוריד את רמות החרדה. כלומר להשתמש במשחקי תפקידים, בדמיון מודרך ובהסברים מלומדים בכדי להוריד במעט את מפלס החרדה.