בתגובה להתפתחות האחרונה בתחום מחקר מערכות החישה של צמחים, ובפרט מנגנוני השמיעה שלהם,
עולות שאלות רבות בנוגע לדרך בה הצמחים מגיבים לצליל, השינויים אשר באים לידי ביטוי בצמח,
ותרומתם למערכות היחסים בין אורגניזמים שונים במרחב האקולוגי, ובפרט ה שימוש של הצמחים בחוש
השמיעה על מנת לקלוט מידע אודות המאביקים שלהם. בהמשך למחקר קודם במעבדה, במחקר זה,
נבדקה תגובתם של פרחי נר הלילה והיביסקוס לצלילים בתדר הזמזום של דבורים המתבטאת בשינויים
בריכוז הסוכרוז בצוף הפרחים. לאור ההנחה כי עלייה בריכוז הסוכרוז בצוף בתגובה לצלילי מאביקים
תהווה יתרון עבור הפרח, שוער כי ריכוז הסוכרוז בצוף פרחים שנחשפו לצליל יעלה בהשוואה לריכוז בצוף
פרחים שלא נחשפו לצליל. אך מהתוצאות אשר נערכו באמצעות רפרקטומטר הסיב האופטי, מכשיר
מדידת ריכוז הסוכרוז בצוף, לא עולה כי קיימת תגובה ישירה וחד משמעית כפי ששוער. את חוסר
ההתאמה בין הציפיות לתגובה של הפרחים לצליל לבין התוצאות המתארות חוסר תגובה, אנו משייכים
לחוסר הדיוק שבשיטת המדידה ולמגבלות הטכניות של הניסוי. מחקר זה אמנם לא מכריע את שאלת
המחקר, אך הוא מציג את הצורך הקיים בדרכי מדידה אמינות יותר למדדי הצוף בפרחי ם בזמן אמת,
ומקדם את תחום המחקר לכיוון הבנה עמוקה יותר על שאלות פתוחות, אשר להן פוטנציאל לקדם את
הבנת האינטראקציות המורכבות החבויות במערכות האקולוגיות סביבנו.