יוצרים עתיד 2019
כ- 1,500 תלמידים ובוגרים יוצרים עתיד ביחד!
ב-11 באפריל 2019 התכנסנו כולנו - תלמידים ובוגרים מכל התכניות והמוסדות של מרכז מדעני העתיד ברחבי הארץ ליום מרגש ומעצים של השראה ותוכן, חוויה ולמידה. הכנס כלל מפגשים יוצאי דופן עם חוקרים ומרצים פורצי דרך, יזמים ומייקרים, ממציאים מתחומי המדע והטכנולוגיה, יוצרי מוזיקה ומעצבים.
ברכות ואורחי כבוד:
ההרצאות
פרופ' דן אריאלי הופיע על בימת המליאה בהרצאה מרגשת ומעוררת מחשבה "שווה לך! הכל מוטיבציה"
ההנחה המקובלת היא שמוטיבציה היא עסק פשוט למדי: אנחנו רוצים דברים או זקוקים להם, ואנחנו עובדים כדי להשיג את הדברים האלה. על פי ההנחה הזאת אנחנו נוהגים כמו עכברים במבוך ובמקום אוכל אנחנו מקבלים כסף. יכול להיות שהאופן שבו אנחנו חושבים על פעולתה של המוטיבציה שגוי לחלוטין?
פרופ' אריאלי הסביר על מוטיבציה וחוסר-מודעות, ולקח אותנו למסע, שמגשר על הפער שבין מה שאנחנו חושבים לבין מה שקורה באמת. מחדר הישיבות ועד שולחן האוכל המשפחתי, פרופ' אריאלי בחן והסביר מהי מוטיבציה, כיצד היא פועלת וכיצד הבנה שלה יכולה לשפר את חיינו.
פרופ' דן אריאלי הוא מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית וממייסדי החברה הישראלית Kayma, המשלבת תובנות מעולם הכלכלה ההתנהגותית במשרדי הממשלה השונים. פרופ' אריאלי הוא יזם סדרתי שמעורב בסטארטאפים רבים. ספריו הפכו רבי מכר ותורגמו לעשרות שפות, והרצאותיו ב-TED זכו למיליוני צפיות.
בוגרי אסכולה מרצים!
בהתרגשות רבה, מול קהל רב ולצד מנחים וחוקרים בעלי ניסיון מהטובים בארץ - פתחו אסעד, סאלחה, אופיר, אורי, מקסים, יותם וסתיו - בוגרי אסכולה - רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד, את כל המושבים בכנס. כל אחד ואחת הרצו בתחום אותו חקרו, הציגו תוכן מעורר השראה וזכו לשבחים רבים. ההרצאות יופיעו בקרוב באתר מדעני העתיד.
מרצים אורחים
ד"ר קירה רדינסקי
בהרצאתה: המסע לעבר חיזוי העתיד
העולם בו אנו חיים עומד בפני אתגרים, אשר מורכבותם רק הולכת וגדלה. האקלים למשל, יצא מכלל איזון ואף טרם ניצחנו את כל המחלות. אך דבר אחר ברור: חייבים לתקן את העולם עוד בדורנו. כדי לבנות תכנית פעולה, עלינו לראות את התמונה הכוללת ולהעניק למקבלי ההחלטות כלים לבצע את השינויים הדרושים.
ד"ר קירה רדינסקי היא דירקטורית מדעי הנתונים ומדענית ראשית בחברת eBay ישראל, אשר עוסקת בבניית הדור הבא של כריית מידע חיזויי, למידה עמוקה ופתרונות לעיבוד שפה טבעית, שעתידים לשנות את פני המסחר באינטרנט. ד"ר רדינסקי הקימה בשותפות את חברת Salespredict, המסייעת לחברות לחזות את מכירותיהם באינטרנט (נרכשה על ידיeBay בשנת 2016).
בעבר, ובמסגרת עבודתה במחלקת המחקר של Microsoft קיבלה ד"ר רדינסקי הכרה בינלאומית על פיתוח אלגוריתמים חיזויים אשר מזהים סימני אזהרה לפני אירועים מכוננים בעולם, כולל מהומות פוליטיות ומגפות. ד"ר רדינסקי היא גם מרצה אורחת בטכניון, שם היא מתמקדת בישום כריית מידע חיזויי בתחום הרפואה.
פרופסור קרין נהון, המרכז הבינתחומי
בהרצאתה: רשתות חברתיות ואתגרים לדמוקרטיה
האינטרנט והרשתות החברתיות רוויים במאבקי כוח המתחוללים ביתר שאת ב-20 השנים האחרונות. המאבקים על השליטה בזרימות המידע ועל המבנה של המרחב המקוון רחוקים בדרך כלל מעיני הציבור, אך מטרתם לשנות את ההתנהגות של המשתמשים, להשפיע על העדפותיהם ולקבוע את סדר היום המתאים לבעלי עניין מסוימים.
באיזה אופן מאבקי הכוח הללו מאתגרים משטרים דמוקרטיים? מה תפקיד הפלטפורמות המתווכות בתהליך וכיצד ויראליות של מידע יכולה לטרוף את הקלפים ולשנות גם את דינמיקות הכוח הללו?
פרופסור קרין נהון היא מדענית מידע, מרצה ופעילה חברתית בתחום הפוליטיקה של המידע. חוקרת שאלות שונות הקשורות למאבקי הכוחות המתחוללים ברשתות החברתיות ובטכנולוגיה ועל השפעתם על הפוליטיקה.
נבחרה לאחת מ-100 האנשים המשפיעים בישראל על ידי "דה-מרקר" ולאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי "פורבס". פרופסור נהון מכהנת כנשיאת איגוד האינטרנט וכחברת סגל בבית הספר לממשל ולתקשורת במרכז הבינתחומי. ספרה "Going Viral", שבחן את ההשפעה של ויראליות של מידע על החברה, זכה בפרס האגודה הבינלאומית למידע ובפרס הספרנים לספרים אקדמיים מצטיינים.
פרופסור יואב שוהם, (אמריטוס) למדעי המחשב, אוניברסיטת סטנפורד
בהרצאתו: האם מחשב יכול לחשוב? להרגיש? להביע בחירה חופשית?
הרבה נכתב בנושא הבינה המלאכותית (AI) כיום, וזאת משום שהטכנולוגיה נוגעת בכל תחומי חיינו, החל מסיוע באבחון מוקדם ומדויק יותר של סרטן ועד למציאת התמונה המתאימה ביותר לאלבום הבר-מצווה מבין עשרות אלפי תמונות, ועוד.
בהרצאתו סקר פרופסור שוהם את התפתחות הבינה המלאכותית מראשית ימיה ועד היום, ונגע גם בתחזיות לטכנולוגיה בעתיד הקרוב אך בעיקר הרחוק: האם מחשב יוכל – ברמה העקרונית, בעוד 200 או 2000 שנה – להיות יצירתי? להרגיש? להיות בעל בחירה חופשית? המסקנה: איש אינו יודע בוודאות, אך השאלות הללו מרתקות לא פחות מהתשובות.
פרופסור יואב שוהם הוא מהחוקרים הוותיקים והמוערכים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. הוא הקים חברות AI בהן TradingDynamics (שנמכרה ל-Ariba), חברת Timeful (שנמכרה ל-Google) וחברת AI21 Labs. בנוסף, היה שותף-מייסד של WeCode, תכנית ללימודי תכנות לשכבות מוחלשות הממוקמת במרכז הבינתחומי. בשנת 2016 יזם פרופסור שוהם את "מדד הבינה המלאכותית" (AI Index) שהושק בסוף 2017.
אסף תלמודי – מלחין, מפיק מוזיקלי וחוקר
בהרצאתו: כיצד צלילים עומדים על דעתם? הרפתקאות בטכנולוגיה של המוזיקה
מוזיקה היא תופעה אנושית מובהקת. היא אינה קיימת בטבע, אלא רק בתשוקה ובהתנהגות של בני אדם.
במאה ה-21 רובוטים ומחשבים חכמים כבר משחקים שח ומנתחים בני אדם, פותרים בעיות בעולם האמיתי ומתפקדים, לעתים, כבני אנוש. גם בעשייה המוזיקלית יותר ויותר תפקידים מאוישים על ידי מחשבים. חוקרים באוניברסיטאות ובחברות מסחריות למשל, מפתחים אלגוריתמים מתוחכמים המדמים אינטליגנציה מוזיקלית. אך האם הם יוכלו להחליף מוזיקאים אנושיים? כיצד תישמע מוזיקה שמיוצרת על ידי מכונות עבור בני אדם? בהרצאה הוצגה בפני הקהל חזית המחקר בתחום המוזיקה בעידן המכונות הלומדות.
אסף תלמודי הפיק אלבומים לשלומי שבן, שי צברי, רונה קינן, נעם רותם, אפרת בן צור, אהוד בנאי, ברי סחרוף, ושולי רנד. הוא למד בתיכון תלמה ילין, שירת בגלי צה"ל, ולמד בקונסרבטוריון המלכותי בהאג ובאוניברסיטת בר אילן. בין היתר הרצה תלמודי במכללת שנקר, אוניברסיטת חיפה, מוסררה בירושלים, ובצלאל. כיום עובד אסף תלמודי בחברת אימפרסון, המפתחת טכנולוגית בינה מלאכותית לשוק הבידור.
פרופסור יורם יובל – מרצה, פסיכיאטר וחוקר מוח, אגף לרפואת מוח - ביה"ח הדסה עין כרם
בהרצאתו: נפלאות התבונה - מה שכל אחד צריך לדעת על המוח שלו!
המוח האנושי הוא פלא שאין דומה לו ביקום. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בהבנת המוח, הנושאת השלכות על החיים של כולנו. כיצד ניתן לשמור על מוח צעיר גם בגיל מבוגר? מהי אינטליגנציה, מהו מקומם של הרגשות במוח, כיצד סגנון ההורות שלנו משפיע על מוחם של ילדינו ואיך כל זה קשור למוח הגמיש?
פרופ' יובל ענה על שאלות אלו מנקודת המבט הייחודית שלו, המשלבת בין מדעי המוח למדעי הנפש.
פרופסור יורם יובל הוא חבר באגף לרפואת המוח בבית החולים הדסה עין כרם, ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הכשרתו הרפואית והמדעית, יחד עם יכולתו ללמד נושאים מדעיים מורכבים בשפה מובנת לכל מאזין, הפכו את פרופסור יובל לאחד המרצים המבוקשים והפופולריים בישראל.
עדי ניניו גרינברג – חוקרת חלל ויועצת מקצועית, אוניברסיטת תל אביב
בדרך למאדים עוצרים בירח
אמריקה חוזרת לירח ומסמנת את היעד הבא של האנושות: אדם על מאדים. כיצד ישפיעו 50 השנים האחרונות על המסע מכדור הארץ למאדים? האם האנושות בדרכה להתיישבות ברחבי מערכת השמש? מהם האתגרים הניצבים בדרכה ומתי כל זה יהיה אפשרי? על מסע האנושות בדרך להתיישבות ברחבי מערכת השמש ועל האתגרים הצפויים לאנשים הראשונים שידרכו על פניו של כוכב הלכת האדום.
עדי ניניו גרינברג היא חוקרת חלל במעבדה לחקר שביטים באוניברסיטת תל אביב. רב-סרן (במיל') ולשעבר ראשת מדור טכנולוגיות חלל ולוויינות, ומדור חדשנות טכנולוגית בחיל האוויר. מייסדת Allspace IL לחדשנות טכנולוגית בתעשיית החלל, ומובילת פרויקטים למצוינות בקרב סטודנטים ובני נוער לעידוד בחירה במקצועות STEM. משמשת כיועצת מקצועית לסוכנות החלל, קרן רמון ועוד.
פרופסור חוסאם חאיק – הנדסה כימית וננוטכנולוגיה, הטכניון
בהרצאתו: האף האלקטרוני
טכנולוגיות חדשניות מפותחות לאבחון לא-פולשני של מחלות, ללא צורך בדקירת מחט או שימוש בחומרים מסוכנים. בהרצאה יוצג "האף האלקטרוני", מערכת המדמה את עקרון ההרחה של בעלי החיים, המשמשת לאבחון מחלות דרך הבל פה. ניסויים קליניים ברחבי העולם הדגימו כי מערכת זו מסוגלת לזהות יותר מ-17 סוגי מחלות, כולל מחלות סרטניות שונות, מחלות עצביות ומחלות מדבקות.
פרופסור חוסאם חאיק הוא מומחה בתחום הננוטכנולוגיה והאבחון הלא-פולשני של מחלות, בפקולטה להנדסה כימית ובמכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון. הפיתוחים החדשניים שלו, העומדים במרכז עבודותיו, מתמקדים באבחון מהיר של סרטן ומחלות נוספות על סמך הבל פיו של הנבדק או על סמך סמנים כימיים הנפלטים מהעור.
פרופסור חאיק מחזיק ביותר מ-36 פטנטים על המצאותיו והוא פרסם כ-170 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים בתחום הננוטכנולוגיה. פרופסור חאיק מקדיש מזמנו להופעות מול תלמידים ולפעילות התנדבותית למען קידום ההשכלה הגבוהה והחינוך הטכנולוגי.
דוקטור טל סיינס - גנטיקה מולקולרית, בוגר מכון ויצמן למדע
מרצה על מדעי המוח, גנטיקה וקניין רוחני (פטנטים). עורך פטנטים ישראלי, שותף, מייסד בחברתDNAtix , ספקית שירותים גנטיים מבוססי בלוקצ'יין ישירות לצרכן ומנהל הקניין הרוחני לשעבר בבית החולים הדסה ובטכניון. יועץ לחברת "מוח מצוין" – המאפשרת גישה לטכנולוגיות נוירופידבק לאימון מוחי ולאימון הקשב והריכוז.
מתנדב במיזם "מקשיבים מחדש", מיזם חברתי להטמעת טכנולוגיות נוירופידבק לאימון מוחי ולאימון הקשב והריכוז בבתי ספר בישראל.
גנטיקה! האם הכול צפוי והרשות נתונה?
האם הכול באמת צפוי בגלל המטען הגנטי שאנו נולדים איתו? ואם אכן זהו המצב, האם יש לנו יכולת בחירה בחיינו והאם הרשות באמת נתונה?
מלידה עד מוות, תכנית חיינו נפרשת בגנום שלנו. עד כמה תכנית זו מכתיבה את בריאותינו, שלל התנהגויותינו ואת מידת האושר, העצב או הכעס בחיינו? האם אנחנו בדרך לתינוק המושלם? האם יש דבר כזה "רוצחים מלידה" והאם מדע הזיהוי הגנטי יוכל לסייע לנו לעצור אותם לפני שביצעו פשע או למצוא אותם אחרי שמעדו?
דוקטור הגר לנדסמן-פלס – במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע
בהרצאתה: החיפוש אחר הבלתי נראה – חידת החומר האפל
בעיית החומר האפל היא מהשאלות הפתוחות הגדולות ביותר בפיזיקה. חישובים ומדידות אין ספור מצביעים על כך שיותר מ-80 אחוז מהחומר ביקום הוא בלתי ידוע. לחומר החסר קוראים לעת עתה "חומר אפל", משום שהוא אינו נראה.
אך מהו החומר האפל? מדוע אנו מאמינים כי חסרה כמות כה רבה של חומר וכיצד מחפשים משהו בלתי נראה? ההרצאה סקרה את האסטרונומיה המודרנית ובחנה כמה מהטלסקופים המדהימים בעולם, שניצבים על ראשי הרים, מתחת לקרחוני ענק באנטארקטיקה ואף במדבריות שוממים.
דוקטור הגר לנדסמן-פלס היא פיזיקאית ניסיונאית העוסקת בתחום האסטרו-חלקיקים. היא זכתה להשתתף בכמה מהפרויקטים המדעיים המדהימים בעולם, בהם: מאיץ החלקיקים CERN בג'נבה, שעליו עבדה במסגרת עבודת הדוקטורט בטכניון; בניית טלסקופ הענק "אייסקיוב" בקוטב הדרומי, שהשתתפה בבנייתו במהלך עבודת המחקר באוניברסיטת ויסקונסין; והחיפוש אחר החומר האפל עם הגלאי "XENON", הנמצא מתחת לרכס הרי הגראן-סאסו באיטליה, כמדענית במכון ויצמן למדע.
מה עוד היה לנו בכנס?
BEAT THE BOX
חשיבה, יצירתיות, שיתוף פעולה ואסטרטגיה הם רק חלק מהמיומנויות שעזרו לתלמידי ובוגרי מדעני העתיד לנצח את הקופסא - משחק חשיבה יצירתית מרובה משתתפים שסחף את אורחי הכנס! עם מגבלת זמן של 60 דקות בלבד, היה על חברי כל קבוצה לפענח רמזים וחידות, לפצח קופסאות שונות ולאתר קוד שלבסוף - עזר להביס את ההאקר שהשתלט על מחשבי החברה
התוצאה שהשיגו המשתתפים היתה כה טובה, שהם הביסו את ההישג של גוגל, פייסבוק ועוד קבוצות רבות ששיחקו את המשחק בארץ ובעולם! אגב, את השיא העולמי העומד על 48 דקות קבעו תלמידי מדעני העתיד בכנס הארצי בשנת 2017! רוצים לראות איך זה נראה השנה?