מאפיינים אקדמיים

מחוננות היא ביטוי של ביצועים ו/או תוצרים שנמצאים בבירור בקצה העליון של תחום הכישרון, אפילו ביחס לביטוי ביצועים גבוהים אחרים של אנשים בתחום. יתרה מכך, ניתן לראות במחוננות כבעלת מימד התפתחותי, במובן זה שבשלבי התחלה הפוטנציאל הוא המשתנה המרכזי, בשלבים מתקדמים יותר זהו ההישג שמהווה מדד למחוננות, וכאשר הכישרון מתפתח במלואו ובשלמותו- רמת אומנות/רוממות מהווה הבסיס להענקת תווית המחונן לפרט. הם מגדירים את הגעה לביצוע ברמה הגבוהה ביותר של היכולת כמטרה המרכזית של חינוך הילד המחונן.

מטרה זו הובילה לדיון בקהילת המחקר על השלבים בהתפתחות המחונן והמחוננות, והאם חלק מהתפקיד של תוכניות מצוינות בתקופת בית הספר הוא גם להכין את התלמידים להיות מומחים כמבוגרים.

במאמר זה מבקשים הכותבים:
1. לסקור את הספרות בנושא רמת אומנות/רוממות, ולהדגיש את חשיבותה כנקודת הקצה ההולמת של מסלול פיתוח הכישרון.
2. להעיר ולהגיב לכמה נקודות שהועלו על ידי חוקרי מחוננות, הטוענים (בין השאר) שתוכניות למחוננים בבתי הספר אינן צריכות להיות אחראיות לרמת אומנות/רוממות המבטאת בשלב גיל ההתבגרות.
3. להציע דוגמאות המבחינות בין אנשים מחוננים ומוכשרים לבין אנשים ברמת אומנות/רוממות, בכמה תחומים.

מחקר אורך זה מתחקה אחר תלמידים שאובחנו ב1% הגבוה ביותר מבחינת יכולות מתמטיות בארה"ב בשנות ה70. הוא ממשיך את המחקר הגנטי של Terman על גאונות. טרמן בדק 1528 תלמידים בעלי IQ באחוזון הגבוה ביותר עקב אחרי הישגיהם במשך עשורים ובדק את הצרכים האקדמיים שלהם ואת מידת ה well being האישי שלהם כבודדים
Study of Mathematically Precocious Youth (SMPY) החל בשנת 1971 ובדק תלמידים ותלמידות בני 13 שנמצאים באחוזון הגבוה ביותר ביכולותיהם המתמטיות- על פי מבחני כניסה לקולג'. במחקר זה ההתייחסות היא קבוצתית יותר והמיקוד הוא יותר מתמטי (לא IQ גבוה אלא יכולות מתמטיות גבוהות). במאמר זה מ2014 מתוארים 1650 תלמידים שנכנסו למחקר ב1971 מבחינה פסיכולוגית, דרך חיים, תכנון זמן, בני זוג כל זה בנוסף להישגים אקדמיים ותעסוקתיים. תשומת לב מיוחדת ניתנה לנשים בשל העובדה כי חלק ממקומות התעסוקה ההישגיים נפתחו לנשים רק בשנים המאוחרות של המחקר. לעדכון תוצאות המחקר כעת יש גם חשיבות לנוכח העדויות המצטברות על חשיבות ההצטיינות במתמטיקה להצלחה במקצועות הSTEM.

במחקר זה בחרו לביא וגולדשטיין לבחון את ההשפעה של כיתות המחוננים על התלמידים המחוננים הלומדים בהם. ההשפעה נבחנה אל מול קבוצת ביקורת של תלמידים מצטיינים/מחוננים (ללא אבחנה) שאינם לומדים בכיתות מחוננים.

במחקר לא נמצא הבדל בטווח הקצר בין הקבוצות מבחינת מבחני הבגרות והציונים שלהם. בטווח הארוך נצפה הבדל סטטיסטי בבחירת תואר ראשון דו חוגי- בוגרי כיתות מחוננים לומדים יותר מקצועות דו חוגיים. אין הבדל מובהק בבחירת מקצועות הלימוד, מס' בוגרי תואר ראשון או שני. לעומת זאת יש יותר מקבלי דוקטורט בקרב בוגרי כיתות מחוננים- הבדל זה משמעותי יותר בקרב הבנות.

נקודות לדיון:
• בוגרי כיתות המחוננים בוחרים יותר להתמחות במקצועות שונים. כלומר לממש את ה"מולטי- פוטנציאל " שלהם בתחומי דעת שונים.
• קבוצת הביקורת היא תלמידים מצטיינים שאינם לומדים בכיתות מחוננים- קשה יהיה לראות הבדלים לטווח הקצר. האם הבחירה להסתכל דווקא על ציונים היא בחירה נכונה? מה לגבי יכולות רגשיות, חברתיות וכיוב?
• מחקרים קודמים הראו כי למצטיינים עומדת היכולת להשקיע וללמוד ולא רק להסתמך על יכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות. כלומר בד"כ תלמדים מצטיינים מגיעים להישגים גבוהים יותר מתלמידים מחוננים. ניתן לפרש את תוצאות המחקר הזה גם באופן הבא: כיתות המחוננים דורשות מתלמידיהם להתאמץ ועל כן מצמצמות את הפער מול חבריהם המצטיינים.

מוטיבציה למחקר:
מחקרים רבים סוקרים את השפעותיהם האקדמיות, פסיכולוגיות וחברתיות של תכניות האצה וכניסה למסגרות אקדמיות מוקדם יותר. עדיין הורים ומחנכים מרגישים חוסר נוחות עם הדלגה. אכן כניסה מוקדמת לאקדמיה מתאימה לרוב המחוננים ועדיין יש סטודנטים שמבטאים קושי חברתי ואף חרטה על המהלך. במחקר זה נבדקה השפעת הכניסה המוקדמת לקולג' בדיווח עצמי של הסטודנטים. נבדקו המדדים הבאים: צמיחה אינטלקטואלית וחברתית, יחסים עם עמיתים, יחסים עם המשפחה, יכולת מנהיגות, שמחה וקבלה חברתית.

שאלות המחקר:
1. מהי ההשפעה של תכניות האצה על התפתחות הכללית של המחונן?
2. מהי ההשפעה על תחושת השמחה של התלמיד בתכנית האצה? (דיווח עצמי)
3. מהו הקשר בין תחושת שייכות בקבוצת עמיתים לשמחה?

מאמר זה בחן ספציפית את הקשר בין תת-הישגיות למחוננים מצא שלמרבה ההפתעה התופעה הכי נפוצה אצל המחוננים ביותר, ממש אצל אחוזון 99 במבחני הIQ. החוקרים מדווחים כי לעיתים קרובות ההישגים גבוהים מספיק ולא מעוררים נורות אדומות אצל המורים או ההורים. הענין הוא התנהגותי דוקא, כשיש מאפיינים של חוסר מוטיבציה על המורים וההורים לנסות ולבדוק מהיכן היא מגיעה. אצל מחונני קצה נגלה פקטורים מגוונים החל מסביבת למידה לא מתאימה וכלה באתגרים חברתיים או רגשיים.

מהם הגורמים לתת הישגיות?
1. סביבות למידה שאינן מותאמות למחוננים. כלומר חוסר אתגר יכול להביא לחוסר ענין ומתוך כך לאי עשיה ולתת הישגיות.
2. תג המחוננות- הפסיכולוג ג'רלד גרובמן דיווח על תחושות אשמה וחרדה אצל מחוננים שמגיעים להישגים גבוהים מבלי שהם משקיעים מאמץ, תחושת האשם כלפי הסובבים אותם יכולה להביא לדיכוי היכולות הגבוהות שלהם.
3. זהות עצמית- מחונני העל מתקשים לעיתים גם לגבש זהות עצמית שהיא מעבר ליכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלהם, גם ציפיות הסביבה להצטיין בכל מקשה עליהם. הם עלולים להרגיששלא יוכלו לעמוד בציפיות של עצמם ושל אחרים.
4. הימנעות- התיאוריה של דברובסקי מדברת על רגישות יתר אינטלקטואלית שיכולה להסביר את הנטיה של התלמיד המחונן להתמקד ולהעמיק מאד בנושא מסוים והגיד את עצמם בדרך הזו. מיקוד שכזה יכול להוביל להימנעות מחשיפה או העמקה לנושאים שאינם בתחום האהוב על התלמיד.
5. פרפקציוניזם- מרכיב זה עלול להביא לחרדה בנוגע לעבודות או ציונים. אצל חלק מהילדים פרפקציוניזם מתבטא דוקא בדחיינות והתמהמהות.